סטרס (Stress) הוא תגובה טבעית של הגוף והנפש ללחץ או איום — אמיתי או מדומיין.

כשאתה מרגיש בסכנה, עומס או מתח, הגוף נכנס למצב של "הילחם או ברח" (fight or flight). זה מנגנון הישרדותי שקיים אצל האדם ובעלי חיים .

מה קורה בגוף בזמן סטרס?

• הלב פועם מהר יותר

• הנשימה מואצת

• משתחררים הורמונים כמו אדרנלין וקורטיזול

• השרירים מתכווצים

• המוח דרוך יותר

המטרה: להכין אותך להתמודד עם מצב מאתגר.

סוגי סטרס

1. סטרס חיובי (קצר טווח)
יכול לעזור להתרכז, להצליח במבחן, או להגיב מהר בסכנה.
לדוגמה: לפני ראיון עבודה או משחק חשוב.

2. סטרס שלילי (מתמשך)
כשיש לחץ לאורך זמן — עבודה, כסף, בעיות אישיות — זה עלול להזיק לבריאות.

סימנים לסטרס

• עצבנות או חוסר שקט

• עייפות

• כאבי ראש או בטן

• קשיי שינה

• מחשבות מרובות

למה חשוב להבין סטרס?

קצת סטרס זה נורמלי ואפילו מועיל.

אבל סטרס כרוני (מתמשך) יכול לפגוע בבריאות, במצב רוח ובתפקוד.מחקרים  מדעים מראים שבין 80% ל-90% מהמחלות והבעיות הגופניות והנפשיות קשורות ללחץ נפשי ולחוסר איזון של המערכת העצבית האוטונומית. 

 

מערכת עצבית אוטונומית מאוזנת הינה תנאי יסודי לבריאות טובה בכל ההיבטים, גופני, נפשי, מנטלי ורוחני.

כאשר המערכת הזו מאוזנת ניתן למנוע מחלות רבות, וכן להקל משמעותית על מחלות וקשיים שכבר קיימים. ישנם מצבים ומחלות רבות שקשורים לחוסר איזון של המערכת העצבית האוטונומית, להלן רשימה חלקית:

• • קשב וריכוז

• • דיכאון וחרדה

• • פיברומילאגיה

• • דמנציה ואלצהיימר

• • סכרת ולחץ דם

• • סרטן

• • מחלות לב וכלי דם

• •  

מערכת עצבית אוטונומית מאוזנת משפיעה גם על התחום התפקודי, מנטלי, והרוחני, מערכת מאוזנת מאפשרת לשפר את התפקוד בחיי היומיום בלימודים, בעבודה, ובכלל

• • להרגיש טוב יותר ולהנות מחוסן נפשי

• • להתמודד עם כעסים

• • לשפר יחסים בין אישיים

• • להתפתח מבחינה רוחנית

• • להתפלל בכוונה ומהלב

המערכת העצבית האוטונומית ANS היא המנגנון העיקרי בשליטה בתגובת הסטרס "הילחם או ברח" וכוללת 2 תתי מערכות שהמצב המיטבי הוא איזון ביניהן:

1. 1. תת-מערכת עצבית סימפתטית המכינה את הגוף לפעול באופן מיידי במצבי לחץ חירום ומתח וגורמת, בין היתר, להאצת קצב  הלב 

1. 1. תת-מערכת עצבית פארא-סימפתטית המאפשרת מנוחה, התחדשות, שימור אנרגיה וגורמת, בין היתר, להאטת קצב הלב.

במערכת עצבית אוטונומית מאוזנת מתרחש איזון דינמי, שנוצר ממעבר בין שליטה סימפתטית לשליטה פרא סימפתטית כ-10 פעמים בדקה. במצב של רוגע ואיזון קצב דופק הלב עולה ויורד כעשר פעמים בדקה

מוסיקה שמתנגנת לפי דופק הלב

המקור הראשוני להנאה בכינור לב הוא המוסיקה, אשר לה השפעה מהנה ומרגיעה על רוב בני האדם. זהו מקור הנאה שחוצה גבולות ותרבויות ומלווה את המין האנושי מראשית קיומו. נושא העונג שבהקשבה למוסיקה והשפעתה על הבריאות נחקר רבות. בכינור לב משלבים את ההנאה ממוסיקה עם איזון המערכת העצבית האוטונומית. זהו  שילוב רב עוצמה המאפשר קשב ותשומת לב לדופק הלב, דבר שאינו מתאפשר באופן רגיל, ומביא מתוך כך לרוגע, לשלווה ולתחושת רווחה פנימית.

הנשימה

לאיזון הדינמי במערכת העצבית האוטונומית יש השפעה מכרעת של הנשימה. בשאיפה, כשמכניסים אוויר לריאות הדבר גורם לעליה של קצב דופק הלב, וכשנושפים את האוויר החוצה הדבר גורם להאטה של קצב דופק הלב. בשיטת כינור לב שומעים את קצב הלב בנגינה, קצב הנגינה עולה ויורד בהתאם לדופק הלב וגם בהתאם לנשימה. ככל שישנה התאמה גבוהה יותר בין דופק הלב לבין הנשימה כך המערכת העצבית האוטונומית מאוזנת יותר, וכך גם רמת הבריאות הכוללת.

במהלך האימון היומיומי אתה לומד לנשום נכון, להירגע ובתוך כך לאזן את המערכת העיצבית האוטונומית בהנאה.

האימון בכינור לב

האימון מתבסס על האזנה למוסיקה המותאמת לקצב הלב שלך, ודרך המוסיקה הקשבה לשינויים המזעריים ביותר המתרחשים בליבך, בזמן אמת.

אימון סדיר בכינור לב ביום משפיע בצורה ניכרת על איזון המערכת העצבית האוטונומית ועל בריאותך הכוללת. הדבר המרכזי מבחינתך, כמתרגל, הוא לשמור על רצף של תירגולים – רצוי כל יום, או אפילו פעמיים ביום 10-15 דקות בכל פעם.

בכינור לב מאזינים למוסיקה המותאמת לקצב הלב ושמים לב לשינויים המזעריים המתרחשים בו. במהלך האימון מתחברים לחיישן אשר דוגם את פעימות הלב ומשדר אותן לסמרטפון, או לטאבלט, דרך בלוטוס. האפליקציה משמיעה מוסיקה ומשנה את מקצב המוסיקה המושמעת לך לפי פעימות הלב שלך.

 דרך המוסיקה חודר המקצב לתודעה מרגיע ומאזן המודעות לקצב הלב דרך נגינה מאפשרת למוח לשלוט על איזון מערכת העצבים האוטונומית בהנאה, בכך נוצר מעגל אינטראקטיבי בין הלב למוח. הדבר גורם לשינויים פיזיולוגיים במערכת העצבים האוטונומית,שחוזרת לאיזון שמטיב עם הבריאות.

 

חוויית התירגול היא מיוחדת ומהנה, וכעת בעידן הסמרטפונים זה פשוט וקל: מורידים את האפליקציה לטלפון האישי, מתחברים באמצעות החיישן ובוחרים שיר שאוהבים.

כעת פשוט לנשום – לשאוף ולנשוף – לפי הדמיית הנשימה שנמצאת במסך הראשי של האפליקציה.

כשקצב הלב עולה המנגינה מואצת, וכשהוא יורד המנגינה מואטת. במהלך של אימון סדיר מתפתחת יכולת להתאים ולהגיע לקשר נכון בין דופק הלב לבין הנשימה. היכולת להגביר את הקצב בעת השאיפה ולהאט אותו בעת הנשיפה היא בסיס להחזרת הגוף לאיזונו. במהלך התרגול המנגינה נשמרת בזיכרון ובתת מודע לאורך זמן ו"נרשמת" במוח.

מומלץ להתאמן בכינור לב פעמיים ביום 10-15 דקות בכל פעם, ובמשך הזמן כל אחד יגלה את המינון המתאים לו.

"במוחו של אדם בריא יש כל הזמן תנודתיות", מסביר ד"ר ליפו, "התעוררות ורגיעה – ההתעוררות מגבירה את קצב הלב, הרגיעה מאטה אותו. אם לא מתקיים השילוב הזה, סימן שמערכת העצבית האוטנומית מאוד לא מאוזנת".

בתחום

Front Hum Neurosci. 2017; 11: 316.

Inflammation: The Common Pathway of Stress-Related Diseases

Yun-Zi Liu, Yun-Xia Wang, and Chun-Lei Jiang*

• • GuidottiUniversity of Parma